top of page
פרויקט לזכרו של אהוד מנור
את השיר כתב אהוד מנור אחרי שפגש את ריטה באחד ממופעי החנוכה, והיא סיפרה לו איך כשהייתה ילדה הייתה לובשת צעיפים מול הראי ומדמיינת שהיא זמרת.
השיר הולחן על ידי רמי קליינשטיין עבור ריטה והושר לראשונה בפסטיגל 1987.
לחן: רמי קליינשטיין
ואני רק רציתי לשיר
לעמוד מול מראה
בעיניים עצומות
לקרב תפוח עץ
אל שפתיים אדומות
ולשיר
בתריסים מוגפים ובדלת נעולה
עטופה בסדין ובמטפחת הכחולה
מקשמיר
ואני רק רציתי לשיר
לתופף על שולחן
בידיים ארוכות
ולנשוך אחת אחת
את המילים המתוקות
של השיר
עד אשר העליתי באוב את התשובות
ודמעות של אהבה בעיניהן של התמונות
על הקיר
והרגע ההוא הפרטי
והרגע ההוא הביתי
עוד נוסע איתי
כמו חלום בהילוך איטי
ואני רק רציתי לשיר
ולשיר
ולשיר
והרגע ההוא הפרטי
והרגע ההוא הביתי
עוד נוסע איתי
כמו חלום בהילוך איטי
"
רגע פרטי
bottom of page